<h1>ראב"ן סימן שנ"ט</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
מקפלין את הבגדים מליל שבת למחרתו ומצפרא לפניא אבל לא לחול ולא לשבת אחרת. אבל שנים אין מקפלין בגד אחד מפני שנראה כמעשה אומן, ואחד נמי אין מקפל אלא חדשים אבל ישנים לא דקיפולן משוי להו כחדשים ונמצא שהוא מלאכה. ובגדים צבועים אפילו חדשים לא דכי לא מקפלי מפכח ציבעיהו ולהכי קיפולו הוי מלאכה, ומקטורניים שלנו שהן צבועין אסור לקפלן בשבת אפי' לצורך השבת. ובגדים לבנים לא אמרו דמקפל אלא בשאין לו להחליף אחרים באותו יום דודאי לא יניחם מקופלים אבל אם יש לו אחרים להחליף אסור לקפל דקיפולו לחול הוא, דתנן מקפלין את הבגדים וכו' ואמרו דבי ר' ינאי ל"ש אלא באדם אחד אבל בשנים לא ובאדם אחד נמי לא אמרינן אלא בחדשים אבל בישנים לא ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים אבל צבועים לא ולבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לא. ומי שיש לו בגדים להחליף בשבת שיש לו בגדים מיוחדין לשבת ומשונים משל חול לערב ילבש של שבת עם של חול. ונ"ל דמכאן הנהיגו לעשות כתנת רחב שקורין בל"א שרגנשא לשבת שאינו מלבוש של חול דאינו ראוי לעשות בו מלאכה. ואם אין [לו] בגד משונה מחול לשבת ישלשל בגדיו למטה של חול שיהיו תלויין לכבוד השבת להראות שאינו יום מלאכה ולפיכך עושין אותו כתנת.
